חשוב ממש שנזכור, או ניזכר כל פעם מחדש, שכבני האדם ובעיקר כנשים, המהות והכח שלנו הנשי, הוא בתנועה המחזורית. בהשתנות התמידית. במעבר בין מצבים אנרגטיים, פיזיולוגיים, רגשיים שונים. אפילו אפשר לומר מעבר בין קצוות.

וכל עוד אנחנו או נאבקות בטבע הזה, ושוב, זה נובע מתוך החינוך והתרבות בה אנו חיות…

או לחלופין, מתעלמות בכלל מהסממנים שהגוף שלי והנפש שלי מסמנות לי,

אז לא רק, שאנחנו מכלות את משאבינו, ולא רק שלא באמת מצליחות לעמוד בכל הצפיות והדרישות, או שכן עומדות אך משלמות מחיר כבד מדי. כי אם  לא די בכך, אז אנחנו בעצם מפספסות את ההזדמנות להתחבר באמת לכוח האמיתי שלנו.

 לכוח שבאמצעותו אנחנו יכולות להיות מי שנועדנו להיות, מי שנרצה להיות. ושנוכל להיות בהרבה יותר קלות, תחושת רווחה, ושמחה. כי אז אנחנו מסונכרנות עם הטבע שלנו.  

הטבע בחוץ, אינו מתווכח עם עונות השנה. אינו מתווכח עם השינויים האנרגטיים ומהותיים שהוא עובר.

אך אנו כבני אדם התרחקנו מהטבע, שלנו. ועכשיו זה זמן מצויין לחזור ולהכיר בו, ולהכיר אותו. כמו מערכת יחסים, שהיא גם ותיקה אך גם חדשה. ולבחור כיצד נרצה להכניסו, לאט לאט לתוך החיים העכשווים שלנו.