אני בתהליך חניכה עמוק בו אני לומדת איך אני פשוט
שלמה עם מה שיש,
באמת באמת שלמה (גם כשאני לא…)

כי אני שלמה, גם כשאני רק חלק
אני שלמה, גם כשאני חצויה
אני שלמה, גם כשחווה את כל חלקיי מתפזרים לכל עבר…
אני שלמה כשזיהיתי, גם אם רק אחרי, שהכח נזל ממני והתפזר לאדמה.
אני שלמה, כשאני לא שלמה עם מה שעשיתי אמרתי או איך שיצא.
אני שלמה ,גם כשאני רוצה לחזור אחורה בזמן או לקפוץ לעתיד רק לא להיות בעכשיו הזה מדי…
אני שלמה, שבדרך כלל זה "לפעמים", וזה אף פעם לא "תמיד"..

אני שלמה כי אני מורכבת,
מאינסוף של חלקים.. של ההוויה. של חיבורים… של רטטים ואנרגיה משתנה..
אני אינסוף של תנועה מתמדת וגם אותה תנועה היא רק חלק.. ממשהו ..שלם וגדול יותר..